החלטה בתיק ת"א 6063/04

1.         לפני בקשה להורות על היפוך נטלים לאור העובדה שמדובר בדבר מסוכן, כמשמעותו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין, הקובע:

"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה."

בע"א 7877/02 זיאד נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ, פ"ד נח(2) 279, (להלן: 'פרשת זיאד'), נקבעו התנאים לכך כדלקמן:

א.         התקיימותו של אירוע הנזק.

ב.         גרימתו של הנזק על ידי החפץ מסוכן.

ג.          שהנתבע הינו בעליו של החפץ המסוכן או הממונה עליו.

השאלה מהו אותו " דבר מסוכן" בעניננו טעונה הוכחה, וטרם הגענו לשלב זה.

(ראו ד"נ 4/69 נוימן נ' כהן, פ"ד כד(2), 229; ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' סולן, פ"ד נה (4) 898, 905; בש"א (י-ם) 7995/04 עז' המנוח לק ז"ל נ' ארנסון בע"מ (לא פורסם) (אתר נבו) (27.2.05)).

לפיכך, כדברי כב' השופט י' עמית:

"השלב המקדמי של ההליך דכאן, אינו העיתוי להעלאת הטענה להעברת הנטל, ולמיצער, כדי להגיע למסקנה להעברת נטל הראייה, יש להניח תשתית ראייתית מקדימה". (ת"א (מחוזי חי') 372/99 סבע נ' מדינת ישראל, תק-מח 2004(2), 1329).

2.         אמנם אין מחלוקת כי המנוח ניזוק, אך עדיין יהא על התובעים להוכיח קשר סיבתי בין הנזק לבין הדבר המסוכן, כדברי כב' השופטת א' פרוקצ'יה בפרשת זיאד הנ"ל, שם ציינה:

"הוכחת שני היסודות הראשונים מחייבת הוכחת נזק אשר נגרם מדבר המוגדר כ"דבר מסוכן". שני יסודות אלה מחייבים הוכחת קשר גרימה ישיר בין הדבר המסוכן לבין הנזק. קשר הגרימה הנדרש כאן הוא בין החפץ לבין הנזק, להבדיל  מקשר סיבתי בין ההתנהגות הרשלנית של האדם לבין הנזק. קשר הגרימה בין החפץ המסוכן לבין הנזק שנגרם לתובע הוא ביסודו: "... קשר המוסדר על ידי חוקי הטבע. נוכל, איפוא, להגדיר את החפץ שגרם לנזק... כאותו חפץ שחולל את שרשרת האירועים שהביאו לידי הנזק על פי חוקי הטבע" (י' אנגלרד הכלל "הדבר מדבר בעדו" בדיני נזיקין בעמ' 72... תנאי להעברת חובת הראיה לנתבע בהקשר זה הוא בקיום קשר גרימה בין החפץ המסוכן לבין הנזק. כלל הסיבתיות החל לעניין זה הוא הקשר העובדתי, שלרוב יהיה "... הקשר  הסיבתי הפיזיקלי על פי חוקי הטבע" (י' אנגלרד "יסודות האחריות בנזיקין" דיני הנזיקין - תורת הנזיקין הכללית, בעמ' 190). לצורך עמידה בהוכחת קשר הגרימה כאמור, אין מקום להחלת עקרונות סעיף 64 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], החל במפורש על הקשר הסיבתי בין האשם לבין הנזק, אלא יש לבחון את קשר הגרימה העובדתי בין החפץ המסוכן לבין הנזק. הנטל הוא על התובע להוכיח את קיום קשר הגרימה כאמור, ולצורך כך על גירסתו להתיישב עם היות הדבר המסוכן הגורם שחולל את שרשרת האירועים שהביאו לאירוע הנזק, בבחינת "הסיבה" ( cause ) לנזק שאירע".(שם, 285).

במקרה הנדון, המנוח התחשמל, לטענת התובעים, ממעקה המדרגות, משמע לא המעקה כשלעצמו, הינו דבר מסוכן.

עמד על כך כב' הנשיא אגרנט בע"פ 74/62 פישמן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יז(3) 1478 באומרו:

"אם מחמת תכונותיו המיוחדות של החפץ, כרוך סיכון גדול בשימוש ובטיפול בו למטרה הרגילה שלשמה נועד, כך שעניין זה מחייב נקיטת מידה גדולה של זהירות, אזי יהיה מקום לראותו בגדר הדברים שהם מסוכנים 'מטבעם'".(שם, 1506).

3.         חשמל, כשלעצמו, אינו "חפץ" כלל. חשמל הינו הפרש פוטנציאל השואף לסגור מעגל.

יוצא אפוא, שאם ישנו מכשיר או כלי כלשהו הניזון מאנרגיה "חשמלית", כי אז אותו מכשיר הוא בגדר דבר מסוכן לצורך הסוגיה שבפנינו. לפיכך, הגישה למקור מתח חשמלי היא שאמורה להיות בטוחה (ע"א 363/59 גשר הזיו בע"מ נ' פייביש פ"ד טו(1) 482 כן ראו בע"א 7677/02 דיאז נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ, פ"ד נח(2) 286).

"... חובה, בשים לב לאפיו המסוכן של הדבר, לייצרו ולספקו לפי שיטה שתכליתה למנוע בדרך סבירה כל סכנה לבטחון אדם הבא עמו במגע, סכנה אשר יצרן וספק בעל כושר סביר היה צופה אותה מראש..." (בעמ' 475).

אותו דין חל לגבי השאלה אם הדבר המסוכן "נעזב" או "נמסר" (ראו ע"א 1071/96 עז' אלעבד נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(1), 1746; ע"א 5621/97 מאהר התהת נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(1), 4068 , (כב' השופט א' ריבלין) (26.3.06); ע"א 6732/97 אבו אלעש נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(1), 3707, כב' השופטת א' חיות (15.3.06); ת"א (שלום י-ם) 5316/03 שבו אלון נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, תק-של 2006(4), 11867 (כב' השופט ר' וינוגרד).